ז'ורז' פדו שנולד בצרפת ב 1862 ידוע לקהל הישראלי מהקומדיות הרבות שהוצגו בארץ בתרגומיו של ניסים אלוני.
לאחר שהתגרש מאשתו פרסם שורה של מחזות קצרים הנושאים את השם הכולל "מנישואין לגירושין".
שני המחזות שתיאטרון החאן מעלה כעת על בימתו "אמא ז''ל בלי מזל" ו"רק אל תסתובבי לי עירומה"תחת השם "בעלי המתוק ואשתי היקרה" לא הוצגו בארץ עד כה ובצדק.
במחזות אלו שכונו ע"י רבים "אנטי נשיים"מתאר פדו את הנשים בצורה קומית, באור לא חיובי ביותר.אפשר בהחלט לכנותם מערכונים על נושא אחד החוזר על עצמו.
במחזה הראשון"אמא ז"ל בלי מזל" האשה מתוארת כנודניקית,מעוותת דברים,נותנת פרושים לא נכונים לכל מילה של בעלה,מנצלת כל מילה דו משמעית לרעתו ,מתגרה בו,אינה נותנת בו אמון ומנוחה.היא נראית בדיוק כפי שכאן בישראל מתוארת אשה ממוצא מסויים עליה יש אין ספור בדיחות וסיפורים(מדוע הבעל צריך להכנס לגן העדן כי גהינום היה לו בבית).
לאחר שבעלה חוזר מאוחר הביתה מבילויים( תרוץ הבעל -שעון האישה תמיד מקולקל) מחופש כלואי 14 אנו עדים למצבים מבדרים ובמבדחים בינו לבינה עד שמגיע שליח המבשר על מות פתאומי של אם האישה.כבכל קומדיה של פדו גם כאן בסוף יש את ההפתעה הלא מצופה.
שתי הקומדיות תורגמו על ידי דורי פרנס לעברית נהדרת שוטפת, קלילה וקולחת.
התפאורה הנאה והצנועה בשתי הקומדיות עוצבה ע"י סבטלנה ברגר והתלבושות מהתקופה ע"י דליה פן.
התאורה-רוני כהן.
ב"רק אל תסתובבי לי ערומה" אשת פוליטיקאי נוהגת כדי להתאוורר בקיץ הלוהט להסתובב בבית כמעט ערומה מבלי להתחשב במשרת,בני המשפחה,שכנים ואורחים.בעלה הדואג לשמו הטוב מעיר לה על כך אך ללא תוצאה.
מגיעים לבית יריב פוליטי ועתונאי והאשה בשלה.המצבים והמבוכה מסתבכים כאשר האישה נעקצת ע'י צרעה באחוריה דבר המביא למצבים קומיים ומצחיקים נוספים.
חמישה הם משתתפי ההצגה כאשר חלק מהם משתתפים בשתי הקומדיות.
משחק כולם טוב מאוד,בדרנות לשמה,שופע הומור .הם מגלמים טיפוסים שונים הגורמים להנאה וצחוק רבים לקהל.
בקומדיה הראשונה האשה-איבון-כרמית מסילתי קפלן מגלמת טיפוס של אישה שחייבת להיות צודקת בכל ,שאינה מעריכה את בעלה,אינה מאמינה לו .תנועותיה והמימיקה שלה אומרים הרבה.
לוסיין-בעלה המגלם גם את דמותו של היריב הפוליטי במחזה השני -נודדיר -לירון ברנס חסר אונים,אינו יכול לנצח את אשתו בדיבור ,מצחיק , מכיר את היטב את אשתו ואינו מופתע מהתנהגותה.
נילי רוגל-אשת ז'וליין-יוסי עיני במחזה השני שופעת סקס,התנהגות חופשית,חוסר התחשבות באחר .
עיני היה נבוך מהתנהגות אשתו,זריז,דואג לקריארה הפוליטית שלו ומראה לנו שקל יותר לבוא להסכמה עם יריב פוליטי מאשר עם"יריב"מבית-אשתו." כנאמר-"אין נביא בביתו"
אורן סולו משחק בשלושה תפקידים שונים המגלמים טיפוסים שונים.
הוא היה טוב כעתונאי רומן דה ז'בל.גילום תפקיד המשרת ז'וזף במחזה הראשון היה מאולץ ומוגזם
במטרה להצחיק שלא הצחיקה.
הבימוי של אודי בן משה היה בקצב הנכון,בחן ועניני. קליל,שוטף והצליח לשמור על רמה נאותה למרות שקל מאוד בקומדיות מסוג זה לחרוג מהנורמה.הפעם בכל זאת לא הצליח ליצור יש מאין.
לראות או לא לראו:שתי קומדיות אווריריות, מבוימות בסדר, בטוב טעם, משוחקות נכון הגורמות הנאה מרובה לקהל .בידור טוב.האם זה לא מספיק.יש מקום מפעם לפעם גם להצגה כזו.
נכתב על ידי elybikoret , 13/11/2008 09:48
לאחר שהתגרש מאשתו פרסם שורה של מחזות קצרים הנושאים את השם הכולל "מנישואין לגירושין".
שני המחזות שתיאטרון החאן מעלה כעת על בימתו "אמא ז''ל בלי מזל" ו"רק אל תסתובבי לי עירומה"תחת השם "בעלי המתוק ואשתי היקרה" לא הוצגו בארץ עד כה ובצדק.
במחזות אלו שכונו ע"י רבים "אנטי נשיים"מתאר פדו את הנשים בצורה קומית, באור לא חיובי ביותר.אפשר בהחלט לכנותם מערכונים על נושא אחד החוזר על עצמו.
במחזה הראשון"אמא ז"ל בלי מזל" האשה מתוארת כנודניקית,מעוותת דברים,נותנת פרושים לא נכונים לכל מילה של בעלה,מנצלת כל מילה דו משמעית לרעתו ,מתגרה בו,אינה נותנת בו אמון ומנוחה.היא נראית בדיוק כפי שכאן בישראל מתוארת אשה ממוצא מסויים עליה יש אין ספור בדיחות וסיפורים(מדוע הבעל צריך להכנס לגן העדן כי גהינום היה לו בבית).
לאחר שבעלה חוזר מאוחר הביתה מבילויים( תרוץ הבעל -שעון האישה תמיד מקולקל) מחופש כלואי 14 אנו עדים למצבים מבדרים ובמבדחים בינו לבינה עד שמגיע שליח המבשר על מות פתאומי של אם האישה.כבכל קומדיה של פדו גם כאן בסוף יש את ההפתעה הלא מצופה.
שתי הקומדיות תורגמו על ידי דורי פרנס לעברית נהדרת שוטפת, קלילה וקולחת.
התפאורה הנאה והצנועה בשתי הקומדיות עוצבה ע"י סבטלנה ברגר והתלבושות מהתקופה ע"י דליה פן.
התאורה-רוני כהן.
ב"רק אל תסתובבי לי ערומה" אשת פוליטיקאי נוהגת כדי להתאוורר בקיץ הלוהט להסתובב בבית כמעט ערומה מבלי להתחשב במשרת,בני המשפחה,שכנים ואורחים.בעלה הדואג לשמו הטוב מעיר לה על כך אך ללא תוצאה.
מגיעים לבית יריב פוליטי ועתונאי והאשה בשלה.המצבים והמבוכה מסתבכים כאשר האישה נעקצת ע'י צרעה באחוריה דבר המביא למצבים קומיים ומצחיקים נוספים.
חמישה הם משתתפי ההצגה כאשר חלק מהם משתתפים בשתי הקומדיות.
משחק כולם טוב מאוד,בדרנות לשמה,שופע הומור .הם מגלמים טיפוסים שונים הגורמים להנאה וצחוק רבים לקהל.
בקומדיה הראשונה האשה-איבון-כרמית מסילתי קפלן מגלמת טיפוס של אישה שחייבת להיות צודקת בכל ,שאינה מעריכה את בעלה,אינה מאמינה לו .תנועותיה והמימיקה שלה אומרים הרבה.
לוסיין-בעלה המגלם גם את דמותו של היריב הפוליטי במחזה השני -נודדיר -לירון ברנס חסר אונים,אינו יכול לנצח את אשתו בדיבור ,מצחיק , מכיר את היטב את אשתו ואינו מופתע מהתנהגותה.
נילי רוגל-אשת ז'וליין-יוסי עיני במחזה השני שופעת סקס,התנהגות חופשית,חוסר התחשבות באחר .
עיני היה נבוך מהתנהגות אשתו,זריז,דואג לקריארה הפוליטית שלו ומראה לנו שקל יותר לבוא להסכמה עם יריב פוליטי מאשר עם"יריב"מבית-אשתו." כנאמר-"אין נביא בביתו"
אורן סולו משחק בשלושה תפקידים שונים המגלמים טיפוסים שונים.
הוא היה טוב כעתונאי רומן דה ז'בל.גילום תפקיד המשרת ז'וזף במחזה הראשון היה מאולץ ומוגזם
במטרה להצחיק שלא הצחיקה.
הבימוי של אודי בן משה היה בקצב הנכון,בחן ועניני. קליל,שוטף והצליח לשמור על רמה נאותה למרות שקל מאוד בקומדיות מסוג זה לחרוג מהנורמה.הפעם בכל זאת לא הצליח ליצור יש מאין.
לראות או לא לראו:שתי קומדיות אווריריות, מבוימות בסדר, בטוב טעם, משוחקות נכון הגורמות הנאה מרובה לקהל .בידור טוב.האם זה לא מספיק.יש מקום מפעם לפעם גם להצגה כזו.
נכתב על ידי elybikoret , 13/11/2008 09:48
אליביקורת
